הפרעות סומוטופרמית הינן מצבים שונים בהם מדווחות תלונות מסויים בקשר למצג גופני, ללא שום תופעה פיזית שיכולה להסביר מדוע הן נגרמות.
ישנן מספר הפרעות סומטפורמיות: הפרעת סומטיזציה, היפוכונדריה,הפרעת כאב והפרעת המרה.

הפרעת סומטיזציה

בהפרעה זו ישנן תלונות רבות על סימפטומים שונים כאשר אין ממצאים פיזיולוגיים שיכולים להסביר אותם.
התסמינים המדווחים בד"כ באים בקבוצות בהפרעה זו.

היפוכונדריה

בהפרעה זו האדם מתעסק רבות במחשבה שהוא חולה במחלה מסויימת, או שיחלה בה.
האדם הלוקה בהפרעה זו מבצע פירוש מוטעה של סימפטומים פיזיים שונים.
גם כאן, אין ממצאים אובייקטיביים שיעידו על מחלה אמיתית כלשהיא.

הפרעת כאב

בהפרעה זו החול המדווח רבות על כאב שהמשך שלו והחומרה שלו מפריעות לאדם לנהל את חייו באופן תקין.
בהפרעה זו לא נמצא מקור הכאב והוא ככל הנראה נפשי.

הפרעת המרה:

הפרעה מוכרת שבעבר נקראה היסטריה, בהפרעה זו מתגלים סימפטומים נוירולוגיים כמו שיתוק באיבר מסויים או עיוורון בהיעדר בעיה אורגנית.
הלוקים בהפרעה זו, אינם באמת עיוורים, והוכחה לכך היא שלמשל עיוורים היסטריים בכל זאת ימצמצו אם יאירו באופן חזק בעיניהם, דבר שמעיד שהעיניים עדיין מתפקדות.

כיצד יודעים אם זו הפרעה סומוטופרמית או ליקוי גופני אמיתי?

• בקרב הלוקים בהיסטריה ניראת רבות אדישות למצבם הגופני, חוסר בהפגנת רגש לגבי העובדה שאיבדו את מאור עיניהם למשל.
• אם ניתן להעלים את הסימפטומים תחת היפנוזה, משמע שהם באים ממקור נפשי.
• הליקוי בתפקוד אינו תמידי, ולעיתים האיבר הלקוי יכול לתפקד כמו שצריך, למשל בעיוורון היסטרי יש מצמוץ בעיניים כאשר מכוונים אליהם אור חזק.
• חוסר התאמה בין הסימפטומים המפוגנים לליקוי בתפקוד.

חשוב לציין, שישנם מספר אבחנות שלעיתים מתבלבלים בינם לבין הפרעת סומטיות.
התחלות היא הפרעה בה האדם מתחזה לחולה על מנת להשיג כספי ביטוח למשל, או חופש מבי"ס.
הפרעות בדיות הינן הפרעות בהן מתחזים לחולים לשם הרווח הפסיכולוגי שבתחושה של להיות חולה ומטופל.
ההבדל בין שני ההפרעות הללו להפרעות סומטפורמיות הוא שבהפרעות בדויות והפרעת התחלות, המטופל מודע לכך שהוא מזייף את התסמינים.

תודה למני חודדוב על כתיבת המאמר