עניין של דחיית משימות הוא בעיה שלרוע המזל רבים מאיתנו לוקים בו באופן רציף, גם אם זהו מקרה שגרתי של דחייה ליום לאחר מכן או מחסור בדחף ומוטיבציה. דחייה עלולה לעקב אותנו במסלולנו מהגעה אל המקום שאנו חופצים בו בחיים, ולרוע המזל זוהי גזירה שעלולה להווצר מבלי תלות באדם. רוב בני אדם מאמינים שמקורה של הדחייה הוא בעצלנות, אך זהו אינו המקרה בכל עת. לעיתים, תחושת עייפות, חוסר תקווה, פאניקה או במקרים דיכאון עלולים לגרום לדחייה ואף התנתקות מוחלטת מן המציאות.

דחייה היא מלכודת, וברגע נפילתנו לתוכה, יציאתנו עלולה להוות קושי עצום, מודע היא נקרית בדרכינו? בעבור כמות בני אדם שאינה מבוטלת, דחייה היא אינה אלא דרך להתמודדות עם רגשות וסימפטומים גופניים שלעיתים מגיעים עם דיכאון. המסקנה המרה היא שלעיתים קרובות מתחיל אפקט "סנואובול". לחץ מוגבר בזמנים עלול לגרום לדיכאון, וזה בתורו יגרום לקושי עצום בעשיית כל דבר. אך לאחר מקרה שכזה, חשוב מאוד לצאת מן המלכודת, מפני שלאחר זמן רב אתם עלולים להמצא במצב ששום עניין אינו מבוצע עקב קושי עצום בלגרום לעצמיכם לבצעו.

• ישנם סוגים רבים של דחייה, נסו להבחין לאיזו קטגוריה הנכם משתייכים.
• ארגון ומעקב אחרי דברים לוקה בקושי.
• הנכם לוקים בחשש מפסילת בני אדם שונים או חוששים מפסילה באופן מוכלל.
• מטרות שונות נראות עקרות, וביצוען נראה עצום, ואינכם מוצאים טעם בביצוען.
• רגשות עוינים כלפי אדם מסוים, והענשתו ע"י דחיית עניינים.
• רוטינות ולוחות דדליינס מובילים להרגשה מרדנית.
• רגשות אלו עלולים להתלכד עם נושאים שונים: פקפוק עצמי, המנעות מחוסר נוחות, דחף אשמתי והרגל.

פקפוק עצמי הוא עניין בו אדם מאמין שישנם סטנדרטים מאוד נוקשים ומוחלטים לביצוע משימה כלשהי, וחושש שמה יבצעם כראוי או בליקוי. הינם מגיעים לחוסר מעש ומתעקבים בנקיטת צעדים כנגד דחייה. המנעות מחוסר נוחות זהו עניין בו אדם מעוניין להמנע מכל עניין הכרוך בחשש או לחץ. הקאץ' כאן הוא שהחשש אינו חולף ואף גובר מעצם הדחייה. בני אדם דחופי אשמה לעיתים קרובות מרגישים אשמה ככל שמשימות מצטברות, אך הם אינם נוקטים פעולות ע"פ הרגשתם ואף נמנעים מכל פעילות ודוחים התמודדות עם הרגשות השונים. ולבסוף, אנשים המורגלים הם אנשים שתגובתם הראשונית לכל עניין היא דחייה. הם מרגישים שזהו חלק אינטגרלי בהם ואינם מאמינים שקיימת דרך לשנותם.

אך קיימים דברים שהנכם יכולים לעשות ע"מ לשנות עובדה זו, ולדחות את הדחייה. הפתרון הראשון הוא פתרון פשוט אך עובד בכל אדם- עשו רשימה. זה נשמע מגוחך, אך זה באמת פותר! פשוט עברו ליד החנות המקומית וקנו מחברת גדולה. לאחר מכן הכינו רשית פעילויות לעצמיכם, סדרו בעדיפויות, וקבעו פרק לכל עניין. העניין בהתנגדות לדחייה הוא קביעת פרק לכל עניין: הנכם קובעים שיש לכם פנאי לבצע כל דבר ולבצעו לסופו. אם דבר מסוים הוא עניין עצום, הנכם מקצים לו פרק בהתאם כך שזהו דבר אפשרי לבצע את העניין לעבור הלאה.

למרות כל זאת, עליכם להקצות זמן לעצמיכם או זמן פרס. כך בהקצאת זמן שכזה, הנכם נדחפים קדימה עקב ידיעתכם שלאחר מכן מוקצה לכם פנאי. הר הדחייה הוא הר קשה לטיפוס, אך בהגעתכם לפסגה הנכם קוצרים את יבול הארגון ושום עניין אינו דוחף אתכם מטה

בעבר חשבו חוקרים רבים כי ישנו סוג לשון/שפה מסויימת אשר מאפיינת גברים, וסוג אחר אשר מאפיין נשים.
הדבר נבע בעקבות מספר מחקרים אשר מצאו הבדלים בין נשים לגברים באופן הדיבור.
באופן כללי אפשר לומר, שאת מה שכונה "שפת נשים" ניתן לתאר כשפה שמעידה על חוסר בטחון עצמאי בעקבות מספר מאפיינים.
הקפדה על דקדוק ודיבור נכון למשל, קול נמוך יותר של גברים, שימוש בשאלות נספחות וכד'..

שני חוקרים בשם אובאר ואטקינס מצאו לעומת זאת, שהסגנון הלשוני אינו מאפיין בהכרח גברים או נשים, והעלו השערה חדשה.
לפיה, ישנו סגנון לשוני חלש וסגנון לשוני חזק, והוא מאפיין אנשים לפי הקבוצה אלי ההם משתייכים, אם הקבוצה החלשה או הקבוצה החזקה.

המאפיינים שמצאו שני החוקרים הסתמכו על עדויות מוקלטות בבית המשפט.
להלן כמה מאפיינים של "שפה חלשה":

• שימוש בשאלות נספחות
• ריבוי בשימוש בהדגשות(כל כך, מאד..) ושמות תואר ריקים(מדהים,מקסים..)
• הקפדה על דיוק במבטא ובדקדוק
• חוסר חוש הומור
• דיבור מנומס
• שימוש בביטויים מסתייגים(אנ חשוב, אני מעריך..)

המחקר של אובר ואטקינס כמו שצויין עסק בניתוח עדויות שניתנו בבתי משפט.
השימוש בשפה חלשה נמצא במתאם לאו דווקא עם מין הדובר אלא, עם המעמד החברתי שלו והסטטוס שלו, ונסיונו במתן עדות בבתי משפט.

ממצאי המחקר של השניים עמדו בסתירה עם ההנחה השגורה שישנה שפת נשים ושפת גברים.
הם טענו שסגנון שפתי חלש מובע על ידי אנשים ממעמד חברתי נמוך ובעקבות מעמדן הנמוך של הנשים בחברה לטענתם, הסגנון החלש מקושר עימם.

שמעת שנשים אוהבות בחורים בטוחים בעצמם. נשים אוהבת להגיד את זה. התקשורת אומרת את זה. עצות דייטינג עבור של גורואים גברים אומרות את זה גם כן.
אני יכול להגיד לך את העצה הזו נכונה. הוכח מדעית ללא ספק. אבל …
זה לא עוזר עבור רוב הבחורים. לספר למישהו איך להתנהג.

ישנן שתי בעיות:

1. אמון הוא מצב נפשי. זה לא דרך להתנהג. אתה לא יכול לזייף את זה (לפחות לא טוב או למשך זמן רב).
2. מה שנראה כמו התנהגות בטוחה הוא לא מובן היטב רוב האנשים מרגישים מה זה, אבל כאשר הם מסבירים את זה, זה סימן מתעתע.

עבור הגברים שפחות מנוסים מבחינה חברתית עצות כגון 'תפגין בטחון עצמי בביטחון' הינן עצות חסרת תועלת.  רוב האנשים לא מאוד חכמים מבחינה חברתית. יוצאים מן הכלל הם אנשים שחיים אורח חיים מאוד חברתי בגלל הדגש של חייהם (למשל עבודה במכירות) או כי זה מקצוע (פסיכולוג למשל או שחקן) שלהם.

כאן המטרה שלי היא לשפוך קצת אור על מה בדיוק זה אומר להיות בטוח עם נשים. גורואים קוראים לזה "משחק פנימי וביטחון בכישורים שלך".

המשחק הפנימי מתייחס לדרך שהמוח שלך גורם לך לפעול בה. המונח משחק פנימי היה לפופולרי בתחומים כגון האתלטיקה הספורט שבהם ספורטאים הודו כי מצבם הנפשי השפיע השפעה אדירה על התוצאות שקיבלו. מצבם הנפשי השפיע על התוצאה הגופנית.
החדשות הטובות הן כי אפשר לפתח משחק פנימית מיומנויות ביטחון. זו עבודה קשה. אבל זה נעשה.

לפתח מיומנויות אלה כוללות את הפעולות הבאות:

1. ההבנה כיצד פועלת ביטחון כדי למשוך וליצור קשרים טובים יותר עם נשים
2. דרכים לשפר את הדימוי העצמי שלך ואת ביטחון עצמי
3. Mindsets חדשים כי הם בריאים תפעל לקידום קשרים טובים עם נשים
4. טכניקות לחסל פחד גישה.
5. הבנת דפוס חשיבה יעזרו לך לעבור "מבחנים" של נשים.
6. על ידי פיתוח הבנה שלך, באזורים אלה תוכל לעזור לך לבנות את הביטחון העצמי שלך מבפנים החוצה. כפי שאתה עושה זאת, התוצאות בפועל יגרמו לשינוי היחס עם נשים. כמובן.

שינוי התנהגות זה בונה 'לולאת משוב "של חוויות חיוביות אשר המוח שלך משתמשת כדי להגדיל את הביטחון העצמי שלך. בכל פעם שאתה מקבל עוד חוויה חיובית עם נשים דעתך על עצמך משתנה ואתה נכנס למעגל קוגניטיבי חיובי.
בכל פעם שהיא רוצה לגלות איך אתה בטוח צריך להיות ההרגשה כאשר אתה סביב אשה זה נראה כי את הפניה ומשתמש בה כדי להתאים את היחס הנפשי שלך, אשר לאחר מכן תורגמו מקבל בדרך לך לפעול ולהתנהג באופן טבעי.

קבלת החלטות אינה תהליך פשוט ולעיתים היא דורשת וויתורים כואבים ומפליגים.
עם זאת קבלת החלטות נכונה היא כלי שמשמש אנשים בקריירה, משפחה ועוד מגוון דברים.
ולכן חשוב לרכוש מיומנות נכונה של קבלת החלטות.

למה קשה לקבל החלטות?

לעיתים קבלת החלטות יכולה להיות קשה מאד.
ישנם כמה גורמים שמשפיעים על הקושי לקבל החלטות:

• מורכבות ההחלטה- יש לשקול יותר מגורם אחד עליו ההחלטה משפיעה.
• לא כל העובדות ידועות לנו.
• ההחלטה קריטית ועלולה להשפיע על חיינו במגוון תחומים.
• האלטרנטיבות לא כ"כ טובות.
• כיצד הסביבה תגיב לנו?

גורמים אלו יכולים להשפיע על הקושי לקבל החלטה ולגרום לנו לגרור אותה לאורך זמן..

קבל החלטה בשישה צעדים:

1. הבן את מטרותייך- מה ברצונך להשיג? במה אתה מעוניין? תבין שהחלטה צריכה להתקבל, אל תהסס לשמוע דעות של אחרים ותפתח לרעיונות שונים.
2. הצע לעצמך אלטרנטיבות שונות, לא תפסול שום אפשרות, כל דבר שווה שישקלו אותו לפחות.
3. תחקור את האלטרנטיבות, ישנן מגוון אלטרנטיבות שבחרת, בדוק את הייתרונות והחסרונות בכולן. ברר את רמת הסיכון וההשפעה שיש לכל אלטרנטיבה.
4. לאחר שחקרת את מגוון האלטרנטיבות בחר את האלטרנטיבה הטובה ביותר עבורך ועבור ההחלטה שלך!
5. בדוק את עצמך- עלייך תמיד לבדוק את עצמך לפני שאתה מחליט סופית, שאל את עצמך שוב האם לקחת באמת את ההחלטה הכי נכונה עבורך?
6. החלטת? הגיע הזמן להוציא את ההחלטה לפועל!

בהצלחה, make the right decision!

אשכול A של הפרעות אישיות מאופיין באופי מוזר ויוצא דופן.
האשכול מכיל את ההפרעות הבאות: סכיזופטיפלית,פרנואידית וסכיזואידית.

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית מאופיינת בדפוס של חוסר אמון וחשדנות כלפי אנשים אחרים, ללא בסיס מוצדק.
ע"מ להיות מאובחן כהפרעת אישיות פרנואידית יש לענות לפחות על 4 מהסימפטומים הבאים:

• חשד ללא בסיס שאנשים אחרים מרמים ומנצלים את האדם.
• עיסוק והטלת ספקות בנאמנותם של אנשים הקרובים אל האדם.
• אי מתן אמון.
• פירוש אירועים ניטרליים כהפגנת זלזול בהם.
• נוטרים טינה.
• חושדים ללא הצדקה בנאמנות בן הזוג.
• תופסים אירועים כהתקפות על שמם הטוב, כאשר אחרים אינם תופסים אותם ככאלה ומגיבים מייד.
• הסימפטומים אינם מופיעים בעקבות הפרעה אחרת כגון סכיזופרניה פרנואידית.

הפרעת אישיות סכיזטיפלית:

הפרעת אישיות, האנשים הלוקים בה מאופיינים בחשיבה ביזארית ועיוותים קוגניטיביים כמו כן בהתנהגות שהחברה תופסת כחריגה.
המאפיינים של הפרעת אישיות זו הם כדלקמן:

• אמונה שלשיחות/מחוות של אחרים יש כוונה מיוחדת המיוחסת להם.
• אמונות מוזרות המשפיעות על ההתנהגות של האדם ואינן תואמות את התרבות הנוכחית בה האדם נמצא.
• חשיבה ודיבור מוזרים.

הפרעת אישיות סכיזואידית:

הפרעת אישיות סכיזואידית מזוהה אצל אנשים שמתנתקים מאינטרקציות חברתיות ואינם מביעים כמעט רגש.
מאפיין את הפרעת האישיות הסכיזואידית:

• חוסר הנאה מפעילויות שונות.
• בחירה בפעילויות שהם רק לאדם אחד.
• לא נהנה ממיניות.
• אין חברים קרובים למעט קרובי משפחה.
• אפקט שטוח.
• אין הנאה ורצון לפתח קשרים קרובים.

גם בהפרעה סכיזוטיפלית וגם בהפרעה סכיזואידית ישנו ניתוק חברתי, עם זאת בסכיזוטיפלית מוזריות בחשיבה ובתפיסה בעוד אצל סכיזואידים, הרגליים נמצאים יותר על הקרקע.

המאמר נכתב על ידי אלון ולנצ'יק.

הפרעות סומוטופרמית הינן מצבים שונים בהם מדווחות תלונות מסויים בקשר למצג גופני, ללא שום תופעה פיזית שיכולה להסביר מדוע הן נגרמות.
ישנן מספר הפרעות סומטפורמיות: הפרעת סומטיזציה, היפוכונדריה,הפרעת כאב והפרעת המרה.

הפרעת סומטיזציה

בהפרעה זו ישנן תלונות רבות על סימפטומים שונים כאשר אין ממצאים פיזיולוגיים שיכולים להסביר אותם.
התסמינים המדווחים בד"כ באים בקבוצות בהפרעה זו.

היפוכונדריה

בהפרעה זו האדם מתעסק רבות במחשבה שהוא חולה במחלה מסויימת, או שיחלה בה.
האדם הלוקה בהפרעה זו מבצע פירוש מוטעה של סימפטומים פיזיים שונים.
גם כאן, אין ממצאים אובייקטיביים שיעידו על מחלה אמיתית כלשהיא.

הפרעת כאב

בהפרעה זו החול המדווח רבות על כאב שהמשך שלו והחומרה שלו מפריעות לאדם לנהל את חייו באופן תקין.
בהפרעה זו לא נמצא מקור הכאב והוא ככל הנראה נפשי.

הפרעת המרה:

הפרעה מוכרת שבעבר נקראה היסטריה, בהפרעה זו מתגלים סימפטומים נוירולוגיים כמו שיתוק באיבר מסויים או עיוורון בהיעדר בעיה אורגנית.
הלוקים בהפרעה זו, אינם באמת עיוורים, והוכחה לכך היא שלמשל עיוורים היסטריים בכל זאת ימצמצו אם יאירו באופן חזק בעיניהם, דבר שמעיד שהעיניים עדיין מתפקדות.

כיצד יודעים אם זו הפרעה סומוטופרמית או ליקוי גופני אמיתי?

• בקרב הלוקים בהיסטריה ניראת רבות אדישות למצבם הגופני, חוסר בהפגנת רגש לגבי העובדה שאיבדו את מאור עיניהם למשל.
• אם ניתן להעלים את הסימפטומים תחת היפנוזה, משמע שהם באים ממקור נפשי.
• הליקוי בתפקוד אינו תמידי, ולעיתים האיבר הלקוי יכול לתפקד כמו שצריך, למשל בעיוורון היסטרי יש מצמוץ בעיניים כאשר מכוונים אליהם אור חזק.
• חוסר התאמה בין הסימפטומים המפוגנים לליקוי בתפקוד.

חשוב לציין, שישנם מספר אבחנות שלעיתים מתבלבלים בינם לבין הפרעת סומטיות.
התחלות היא הפרעה בה האדם מתחזה לחולה על מנת להשיג כספי ביטוח למשל, או חופש מבי"ס.
הפרעות בדיות הינן הפרעות בהן מתחזים לחולים לשם הרווח הפסיכולוגי שבתחושה של להיות חולה ומטופל.
ההבדל בין שני ההפרעות הללו להפרעות סומטפורמיות הוא שבהפרעות בדויות והפרעת התחלות, המטופל מודע לכך שהוא מזייף את התסמינים.

תודה למני חודדוב על כתיבת המאמר