טיפול זוגי

מאת admin

ייעוץ זוגי הינה דרך טובה לפתרון בעיות בזוגיות שלא הצליחו להפתר בדרכים אחרות.
ייעוץ זוגי משמעותו התערבות חיצונית של אדם אחר שמטרתו לעזור לבני הזוג לפתור את הבעיות בניהם.
עם זאת טיפול זוגי שכזה אינו חסין מבעיות, וישנם מספר סוגיות איתו שהינן משמעותיות ואותן יש לברר עם המטפל.

בעיות כמו מחשבה שהמטפל מצדד באחד מבני הזוג הינן כאלו שיכולות להיות הרסניות עבור האהבה שיש בין בני הזוג ולגרום לדיכאון למשל.
במידה ואחד מבני הזוג מקשיב לעצות של חבריו או של עו"ד, הבעיה רק עלולה להחמיר ונראה שיתקשה למצוא פתרון.

עם זאת, ייעוץ זוגי הינו עדיין אחד מהדרכים הפסיכולוגיות הטובות ביותר לפתרון בעיות בנישואין.

אשכול A של הפרעות אישיות מאופיין באופי מוזר ויוצא דופן.
האשכול מכיל את ההפרעות הבאות: סכיזופטיפלית,פרנואידית וסכיזואידית.

הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית מאופיינת בדפוס של חוסר אמון וחשדנות כלפי אנשים אחרים, ללא בסיס מוצדק.
ע"מ להיות מאובחן כהפרעת אישיות פרנואידית יש לענות לפחות על 4 מהסימפטומים הבאים:

  • חשד ללא בסיס שאנשים אחרים מרמים ומנצלים את האדם.
  • עיסוק והטלת ספקות בנאמנותם של אנשים הקרובים אל האדם.
  • אי מתן אמון.
  • פירוש אירועים ניטרליים כהפגנת זלזול בהם.
  • נוטרים טינה.
  • חושדים ללא הצדקה בנאמנות בן הזוג.
  • תופסים אירועים כהתקפות על שמם הטוב, כאשר אחרים אינם תופסים אותם ככאלה ומגיבים מייד.
  • הסימפטומים אינם מופיעים בעקבות הפרעה אחרת כגון סכיזופרניה פרנואידית.

הפרעת אישיות סכיזטיפלית:

הפרעת אישיות, האנשים הלוקים בה מאופיינים בחשיבה ביזארית ועיוותים קוגניטיביים כמו כן בהתנהגות שהחברה תופסת כחריגה.
המאפיינים של הפרעת אישיות זו הם כדלקמן:

  • אמונה שלשיחות/מחוות של אחרים יש כוונה מיוחדת המיוחסת להם.
  • אמונות מוזרות המשפיעות על ההתנהגות של האדם ואינן תואמות את התרבות הנוכחית בה האדם נמצא.
  • חשיבה ודיבור מוזרים.

הפרעת אישיות סכיזואידית:

הפרעת אישיות סכיזואידית מזוהה אצל אנשים שמתנתקים מאינטרקציות חברתיות ואינם מביעים כמעט רגש.
מאפיין את הפרעת האישיות הסכיזואידית:

  • חוסר הנאה מפעילויות שונות.
  • בחירה בפעילויות שהם רק לאדם אחד.
  • לא נהנה ממיניות.
  • אין חברים קרובים למעט קרובי משפחה.
  • אפקט שטוח.
  • אין הנאה ורצון לפתח קשרים קרובים.

גם בהפרעה סכיזוטיפלית וגם בהפרעה סכיזואידית ישנו ניתוק חברתי, עם זאת בסכיזוטיפלית מוזריות בחשיבה ובתפיסה בעוד אצל סכיזואידים, הרגליים נמצאים יותר על הקרקע.

המאמר נכתב על ידי אלון ולנצ'יק.

הפרעות סומוטופרמית הינן מצבים שונים בהם מדווחות תלונות מסויים בקשר למצג גופני, ללא שום תופעה פיזית שיכולה להסביר מדוע הן נגרמות.
ישנן מספר הפרעות סומטפורמיות: הפרעת סומטיזציה, היפוכונדריה,הפרעת כאב והפרעת המרה.

הפרעת סומטיזציה

בהפרעה זו ישנן תלונות רבות על סימפטומים שונים כאשר אין ממצאים פיזיולוגיים שיכולים להסביר אותם.
התסמינים המדווחים בד"כ באים בקבוצות בהפרעה זו.

היפוכונדריה

בהפרעה זו האדם מתעסק רבות במחשבה שהוא חולה במחלה מסויימת, או שיחלה בה.
האדם הלוקה בהפרעה זו מבצע פירוש מוטעה של סימפטומים פיזיים שונים.
גם כאן, אין ממצאים אובייקטיביים שיעידו על מחלה אמיתית כלשהיא.

הפרעת כאב

בהפרעה זו החול המדווח רבות על כאב שהמשך שלו והחומרה שלו מפריעות לאדם לנהל את חייו באופן תקין.
בהפרעה זו לא נמצא מקור הכאב והוא ככל הנראה נפשי.

הפרעת המרה:

הפרעה מוכרת שבעבר נקראה היסטריה, בהפרעה זו מתגלים סימפטומים נוירולוגיים כמו שיתוק באיבר מסויים או עיוורון בהיעדר בעיה אורגנית.
הלוקים בהפרעה זו, אינם באמת עיוורים, והוכחה לכך היא שלמשל עיוורים היסטריים בכל זאת ימצמצו אם יאירו באופן חזק בעיניהם, דבר שמעיד שהעיניים עדיין מתפקדות.

כיצד יודעים אם זו הפרעה סומוטופרמית או ליקוי גופני אמיתי?

  • בקרב הלוקים בהיסטריה ניראת רבות אדישות למצבם הגופני, חוסר בהפגנת רגש לגבי העובדה שאיבדו את מאור עיניהם למשל.
  • אם ניתן להעלים את הסימפטומים תחת היפנוזה, משמע שהם באים ממקור נפשי.
  • הליקוי בתפקוד אינו תמידי, ולעיתים האיבר הלקוי יכול לתפקד כמו שצריך, למשל בעיוורון היסטרי יש מצמוץ בעיניים כאשר מכוונים אליהם אור חזק.
  • חוסר התאמה בין הסימפטומים המפוגנים לליקוי בתפקוד.

חשוב לציין, שישנם מספר אבחנות שלעיתים מתבלבלים בינם לבין הפרעת סומטיות.
התחלות היא הפרעה בה האדם מתחזה לחולה על מנת להשיג כספי ביטוח למשל, או חופש מבי"ס.
הפרעות בדיות הינן הפרעות בהן מתחזים לחולים לשם הרווח הפסיכולוגי שבתחושה של להיות חולה ומטופל.
ההבדל בין שני ההפרעות הללו להפרעות סומטפורמיות הוא שבהפרעות בדויות והפרעת התחלות, המטופל מודע לכך שהוא מזייף את התסמינים.

תודה למני חודדוב על כתיבת המאמר

    

אנורקסיה נרבוזה

מאת admin

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה בעלת סיכון גבוה (אחוז תמותה של כ-5% מהמקרים). אנשים הסובלים מהפרעה נפשית זו נמנעים מאכילה מכיוון שחוששים להשמין. המנעות זו מאוכל גורמת להם להפוך לרזים בצורה קיצונית מאד. רוב הלוקים במחלה הינן מהמין הנשי. האנורקסיה מלווה באיבוד משקל רציני, הפסקת הווסת, בריחת סידן, פגיעות של המערכת החיסונית ועוד..

על מנת לאבחן את המחלה לפי ה-DSM, דרושים מספר קריטריונים:

  • סירוב לשמור על משקל גוף מינימאלי, האנורקסיות שוקלות 15% פחות מהמשקל המומלץ לגילן.
  • פחד מעליה במשקל, הפחד קיים גם כאשר החולה נמצאת בתת משקל.
  • תפיסה קוגניטיבית מעוותת של הגוף. לעיתים גם האנורקסיות הצנומות ביותר חשות עצמן כשמנות עם צמיגים.
  • הפסקת הווסת.

ישנם מספר גורמים לאנורקסיה, חלק מהאנשים מאשימים את החברה, או תוכניות כמו הרווק או הדוגמניות כגורמים ישירים לאנורקסיה, עם זאת הסברים אחרים מפקפקים בכך.
יש הטוענים כי הפרסונפיקציה שלנו לרזון היא כמשהו הנחשב בריא וטוב, ואנשים רזים מוצגים כאינטליגנטים, חמים, טובי לב ויפים, בעוד אנשים שמנים מוצגים באור שלילי יותר, למשל כרעים, חסרי שליטה עצמית וכו' וכו'..
עם זאת מנכר ספק רב האם זה יכול לגרום לאנורקסיה, זאת מכיוון שבחורות רבות אינן נוטות לכיוון הזה ונסחפות לשם, צריך שיהיה מרכיב אישיותי כלשהוא שיתרום לזה, ללא ספק.

פסיכואנליטיקאים ומטפלים אחרים לעומת זאת נוטים להפיל את האחריות לאנורקסיה על המשפחה.
ראוי לציין שמרבית הלוקות במחלה נמנות על המעמד הבינוני גבוה, ולא על המעמד הנמוך יותר מבחינה סוציו אקונומית.

הסבר ביולוגי אחר מצא קשר להיפותלמוס, אותו אזור במוח האנושי אשר אחראי על וויסות דחפים של רעב או צמא.

הטיפול באנורקסיה נעשה בבתי חולים, במרפאות, אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים, כאשר הטיפול בבתי החולים הרגילים נעשה על מנת לגרום לעליה במשקל, והטיפול הפסיכולוגי נעשה על מנת למצוא את הסיבות שמביאות לאנורקסיה ולנסות ולאזן אותן.

ישנן גם קבוצות תמיכה שהטיפול בהם נחשב יעיל.
וטיפול באומנות, שנועד להפנות את הדחפים האובססיביים של האנורקסיות לאפיקים וטבים יותר.

מישהי שנמצאת קבוצת סיכון לחלות באנורקסיה הינה מישהי אשר חיה במשפחה קרה ואשר יש לה דחף עז לפרפקציוניזם.

קורס ברמנים זה אחלה של דבר, וזה מומלץ בחום.